רוני ליף - טיפולים במים

אסטמה, שחייה וטיפול במים 

שחיה הינה פעילות גופנית בעלת פיזיולוגיה ייחודית. מנח הגוף המאוזן, הלחץ ההידרוסטאטי, הלחות הגבוה מעל פני המים והעדר הצורך בנשיאת משקל הגוף , הופכים את הבריכה לאתר מועדף לסובלים מאסטמה.      

רוב חולי האסטמה עלולים ללקות בהתקף עקב פעילות גופנית. הסיבה לכך היא בעיקר נשימת אוויר קר ויבש.  סוגי מאמץ גופני אשר גורמים להתקפים חזקים הם ריצה ורכיבה על אופנים.
שחיה הוכחה כפעילות בעלת האפקט האסמטוגני (הגורם להתקף) הנמוך ביותר בגלל מספר סיבות, בניהן:

• האוויר מעל גובה פני המים רווי באדים ובעל לחות גבוהה.

• שחיה לעומת פעילויות גופניות אחרות, דורשת אוורור ריאות נמוך יותר לאותו מאמץ נתון.

• כיווץ כלי דם פריפריים - זרימת הדם רבה יותר לכלי הדם הריאתיים.

• הלחץ ההידרוסטאטי על בית החזה מקל על הנשיפה ומאתגר את השאיפה.

• הדופק בזמן שחיה נמוך בכ- 15 פעימות ביחס למאמצים באותה דרגת קושי ביבשה.

הטיפול במים יכלול סדרות שונות של תרגילים בניהם הליכה במים, כשהמים מגיעים לגובה בית החזה. ככל שנעמיק עם הגוף לתוך המים כך נאתגר יותר את הריאות ותפוקת הריאות תשתפר. עצם טבילת הגוף במים בגובה בית החזה גורמת לריאות לעבוד בכ60% יותר מאשר ביבשה.

שילוב תרגילי נשימה הכוללים בלונים, הוצאה הדרגתית של אויר במים והכנסת אויר חדש בשאיפה, עצירת נשימה במים לפרקים הולכים ומתארכים.

לאחר מכן ניתן לעבור לתרגילים בשכיבה מאוזנת הן על הבטן והן על הגב. על הבטן ניתן לתכולת הריאות להתרוקן בציפה תוך הוצאת אויר ובסוף הנשיפה נחזור לעמידה ונשאף אויר חדש. נוכל בשלב מתקדם יותר לשלב תנועות שחיית חזה וחתירה עם תדירות נשימה הולכת ופוחתת בין תנועה לתנועה.

למי שיודע לשחות חתירה, קיימים תרגילים מאתגרי נשימה (היפוקסיים- מעט חמצן), בהם הנשימה מתבצעת כל 3, 5, 7, 9 תנועות כל פעם. כך הנשימה מאותגרת מאוד ושרירי הנשימה מתחזקים. לשוחים שחיית חזה נעשה דבר דומה וניקח אויר פעם ב2,3,4.... תנועות חזה רציפות.

בשחיית גב הדגש יהיה על מתיחת הידיים לאחור כך שמתבצעת פתיחה משמעותית בבית החזה, המאפשרת הכנסת אויר מקסימלית לריאות.

פן נוסף בטיפול הוא הרפייה ומתיחות פאסיביות בסיום המפגש. נעשה שימוש בטכניקות הווטסו, ג'הארה והווטרדאנס, ובהן שילוב של לחיצות שיאצו, הארכת השרירים והרפייתם. פן טיפול זה מרגיע מאוד ומטיב עם לחץ, מתח וחרדה, ונפלא גם לאילו מאיתנו שלא סובלים מדבר ויודעים לתת לגופם לנוח ולראש לרחף למחוזות רחוקים.

מומלץ מאוד לעשות בדיקת מאמץ (ארגומטרית) ובדיקת תפקודי ריאה - בבדיקת אלה נאספים נתונים חשובים לצורך בניית תוכנית טיפול מתאימה. חשוב לדעת מהו הדופק הנכון לפעילות במים עבור המטופל במצבו הספציפי, כמה חמצן נכנס, ומה תפוקת ריאותיו.