יום שני, 3 בינואר 2011

חומצות אמינו למה וכמה??
הגוף שלנו משתמש בחומצות אמינו חיוניות ולא חיוניות על מנת לבנות חלבונים.
החיוניות מגוייסות מהמזון, הלא חיוניות מיוצרות מהחומצות החיוניות.
מתוך 80 חומצות האמינו בטבע, רק 20 חשובות לגוף האדם והתפתחותו. מתוכן 8 חיוניות ביותר.
הגוף לא מסוגל לייצר 9 חומצות אמינו ולכן נוכחותן בתפריט הכרחית.
מבין 11 הנוספות, 5 מיוצרות רק בכמויות קטנות ולכן עלולות להפוך לחיוניות.

תפקידי חומצות האמינו
  • בונות את החלבונים.
  • מהוות חלק מנוירוטרנסמיטורים חיוניים.
  • מהוות מרכיב של הורמונים כמו האינסולין.
  • יוצרות אנזימים אשר משפעלים פעולות שונות בגוף.
  • בונות גידים, רצועות, בלוטות, שרירים, עור, שיער, ציפורניים ואברי גוף שונים.
  • מסייעות לפעולות ספציפיות כמו לוחמה במחלות לב, הורדת לחץ דם, הגנה מפני אירוע מוחי ומניעת קרישי דם.
  • ישנן עדויות לגבי חשיבותן במניעה וטיפול בסרטן, צמצום ההתמכרות לסוכרים, בניית מערכת חיסונית והגנה על הגוף בדרכים שונות.
  • חסר בחומצות אמינו נגרם לרוב על רקע תזונה דלת חלבונים.
  • ייתכן חסר במצבי טראומה, זיהום, סטרס, הזדקנות ומחלות שונות.
  • בדיקות דם יכולות לאתר מצבי חסר אשר ניתן לתקנן עם תוספי תזונה.
תפקידי החלבון
  • חלבונים משמשים לבניית הגוף ובניית שרירים.
  • חלבונים מהווים מרכיב עיקרי באינזימים, הורמונים, נוגדנים, חומרי קרישה, נשאים בדם (כמו האלבומין) ועוד.
  • נושאים את שומני הדם ונשאי ברזל.
  • מצויים בתאי זרע ומסייעים בנדידת הזרע לעבר הביצית.
דוגמאות לחלבונים שונים
  • קולגן הוא מרכיב מבני בעור, בסחוס ובעצמות.
  • טריפסין הוא אנזים המפרק חלבונים במערכת העיכול.
  • ליזוזים הוא האנזים המגן מפני חדירת חיידקים באמצעות פירוק דופנותיהם של החיידקים.
  • פיברינוגן הוא מרכיב בתהליך קרישת הדם.
  • מיוזין הוא חלבון הממלא תפקיד בתהליכים של תנועת שרירים.
  • גלובולין הוא נוגדן המגן על הגוף מפני חדירת פתוגנים זרים.
  • המיוגלובין דומה בצורתו ובתפקידיו להמוגלובין אך הוא נשא החמצן בשריר ולא במחזור הדם.
איפה נמצא כמות חלבון גדולה יותר?
  • בבשר, עוף ודגים יש רמות חלבון גבוהות, אלא שאם הם באים עם שומן אז רמת החלבון היחסית יורדת. לכן בשר נקי משומן (בשר כחוש), מכיל יחסית יותר חלבון.
  • בשר  מבושל מכיל אפילו יותר חלבון מבשר לא מבושל  (יחסית למשקל שלו), שכן חלק מהמים והשומנים יוצאים בתהליך הבישול.
  • אחוז החלבון נע סביב 20% או טיפה יותר.
  • לביצים יש 12.4% חלבון, אך מדובר בחלבון מאוזן ואיכותי.
  • בגבינה יש 11% חלבון שגם הוא נחשב למאוזן.
  • גבינה צהובה עשירה בחלבונים (אך גם בשומנים וכולסטרול), והיא מכילה אחוז חלבון דומה לזה שבבקר או עוף.
  • לשקדים אחוז חלבון גדול אך פחות איכותי.
  • לסויה יש 15% חלבון. בטבעול אחוז החלבון הוא 16%, כלומר פחות מבשר, אך מדובר בחלבון איכותי ללא כולסטרול ודל בשומנים.
  • ניתן באמצעים טכנולוגיים להגדיל את איכות החלבון של כל מזון.
  • לעיתים מספיק לערבב אותם עם מזונות פשוטים אחרים.
  • ללחם יש פחות חלבון, בערך 8-9%.
  • לפרות וירקות פחות מאחוז בודד אחד.
סיכונים בצריכה דרך תוספי מזון
  • חסר איזון בין הספיגה של החומצה הנלקחת במינון גבוה לבין שאר החומצות המגיעות מהמזון.
  • נוצרת תחרות בספיגה של חומצה אמינית אחת על פני האחרות.
  • ספיגה של חומצות מסוימות במוח במינון גבוה על חשבון אחרות עלולות להוביל לעודף או חסר של נוירוטרנסמיטורים במוח.
  • מסיבה זו יש להעדיף את המזון המאוזן, אלא במצבים בהם קיים חסר ממשי בחומצה מסוימת בגוף.
  • שימוש בחומצות אמינו בודדות בעייתי במיוחד לנשים בהיריון.
  • ארגינין עלול להחמיר מצבי הרפס גניטלי.
  • אין לשתות חלב בזמן השימוש בליזין.
  • יש להימנע ממינון יתר.
  • עודף עלול להיות רעיל ולגרום לבחילות, הקאות ושלשולים.
אופן השימוש בחומצות בודדות
  • יש לקחת בהפרש של לפחות חצי שעה אחרי האוכל.
  • שימוש על קיבה ריקה מצמצם את הסיכון של תחרות עם חומצות אמינו אחרות שניספגו בגוף.
  • עם זאת הטריפטטיד גלוטאטיון (גלוטמית, ציסטאין וגליצין), יש לצרוך יחד עם המזון כדי למנוע גירוי יתר של רירית הקיבה.
  • שימוש בחומצות אמינו למעלה מחודש צריך להיות מלווה בתוסף מזון הכולל את כל חומצות האמינו (קומפלקס), כך ישמר איזון חומצות האמינו בגוף.
  • לא מומלץ לקחת חומצות אמינו בודדות ליותר מ-3 חודשים.
  • כל שימוש בחומצות אמינו מעל לחודש מחייב אישור רופא.
ואלין - (Val)
חיונית למטבוליזם של שרירים, תיקון רקמות ותחזוקה על רמות נטרוגן מאוזנת בגוף. 
מצויה בריכוז גבוה בשרירים והיא אחת משלושת חומצות האמינו המסועפות (BCAA), יחד עם לאוצין ואיזולאוצין.
מקורות בתזונה: קמח סויה, אורז חום, קוטג', דגים, בשר, שקדים, אגוזי ברזיל, קשיו, בוטנים, גרעיני שומשום, עדשים, אפונת גינה, שעועית לבנה, פטריות ופולי סויה.


לאוצין (Leu) ואיזולאוצין (Ile) 
לאוצין היא חלק משלושת חומצות האמינו המסועפות (BCAA). חומצה זו מסייעת להגן על השרירים, משמשת כדלק. מקור אנרגיה לשריר, לאוצין מסייעת לריפוי עצמות, שרירים, עור, מאוד מומלצת לריפוי בהתאוששות מניתוח. תפקידה של הלאוצין הוא לאזן רמות סוכר בדם ולהעלאת רמות הורמון הגדילה.
מקורות בתזונה: אורז חום, שעועית, בשר, אגוזים, קמח סויה, חיטה מלאה.


איזולאוצין נחוצה לייצור המוגלובין. איזולאוצין מאזנת רמות סוכרים ופעולתה העיקרית מתבצעת ברקמת השריר.
אם חלילה חסרות אנזים פרוק ,בדקרבוקסילציה שלהן יחול שיתוק. יש לצרוך אותן עם ויטמין B1 (תיאמין) אחרת בשתן יופיע ריח סירופ אמין, המכונה "מחלת מייפל סירופ". החמצה באבחון ובדיאטה חריפה יגרום לנזק במוח ומוות ולא תועיל שום תרופה.
מקורות בתזונה: שקדים, קשיו, עוף, חומוס, ביצים, דגים, עדשים, כבד, בשר, שיפון, חלבון סויה, קוטג'.


פרולין (Pro)
חומצת אמינו לא חיונית, הגוף יכול לסנטז אותה בעצמו. היא אחד המרכיבים העיקריים בקולגן ופועלת יחד עם ויטמין C. אחראית על מבנה גידים, רצועות ומפרקים. נחוצה לריפוי סחוסים, מפרקים, גידים ושריר הלב. משתמשים בחומצה זו לטיפולים קוסמטיים כנגד הזדקנות העור.
מקורות בתזונה: בשר


סרין (Ser) ותראונין (Thr)
החומצה האמינית סרין נחוצה למטבוליזם של שומן ומשתמשים בה בעיקר בתעשיית הקוסמטיקה. שימוש חיצוני על העור גורם ללחות. חומצה זו אינה חיונית והיא מסונטזת מגליצין. סרין משתתפת בריאקציה של הומוציסטאין. היא מסייעת לויטמין B6 להפוך הומוציסטאין לציסטאין. רמה גבוהה של הומוציסטאין מקושרת עם סיכון גבוה למחלות לב.
תראונין הינה חומצה אמינית אשר איננה מיוצרת בגוף לעולם. מקורות הצריכה שלה הן בעיקר מהחי (בשר וחלב), זוהי אינה בשורה טובה לטבעוניים. נמצאת בלב, בשרירי השלד וברקמות העצב במערכת העצבים המרכזית.
תראונין מנוצל כדי ליצור קולגן ואלסטין החיוניים ביותר לגופנו.


פנילאלנין (Phe)
פנילאלנין היא חומצת אמינו חיונית בעלת תכונות מרפא יוצאות דופן בחשיבותן. פנילאלנין מייצרת בגוף חומצה אמינית לא חיונית הנקראת טיריזין. חסר בפנילאלנין עלול לגרום למספר רחב של סימפטומים: עיניים אדומות, שינויים התנהגותיים.
במצב הנקרא פנילקטונוריה (PKU), פנילאלנין אינה הופכת לטירוזין. חיפוש האנזים טירוזין בבדיקת דם , ימנע פיגור ונזק מוחי מוקדם. הגבלה של חלבון ותזונה מוקפדת תמנע פנילקטונוריה מוקדמת. כשפנילאלנין מצטברת בגוף לאורך זמן היא יכולה להתבטא בהתנהגות פסיכותית.
אחד התפקידים של חומצה אמינית זו הוא פיקוח על התיאבון.
משתמשים בתוסף במקרה של ארטריטיס, דיכאון, כיווצי מחזור, מגרנות, השמנה, פרקינסון וסכיזופרניה.
אסור לקחת תוספות פנילאלנין לנוטלי תרופות אנטי דיכאוניות מסוג MAO, לנשים הרות, אנשים הסובלים מהתקפי חרדה, סכרתיים, יתר לחץ דם, פנילקטונוריה (PKU), מלנומה (סרטן העור).
מקורות בתזונה: פולי סויה, גבינת קוטג', דגים, בקר, עוף, שקדים, אגוזי פקאן, גרעיני דלעת, שומשום, שעועית לבנה, אפונה, עדשים.


טירוזין (Tyr)
חומצת אמינו זו אינה חיונית לגוף. תפקידה חשוב ביותר ביצירת הורמון בלוטת התריס, יותרת הכליה ודופמין.
חסר בחומצה אמינית זו יכול לגרום לחום גוף נמוך, לחץ דם נמוך ולרגליים חסרות מנוחה. תירוזין אחראית על צבע העור והשיער. את התוסף יש לקחת בסמוך לארוחה פחממתית ולא חלבונית כדי שלא יהיו חומצות אמינו שיתחרו על איזורי הספיגה.
משתמשים כתוסף במצבי פרקינסון, דכאון (מעלה רמות סרוטונין ונוראפינפרין). אין לקחת תוסף זה יחד עם תרופות נוגדות דיכאון מסוג MAO.
עודף טירוזין בדם יגרום לשתן מושחר, חסר בטירוזין יגרום לכך שלא יווצר חלבון, לא דופה, לא מלאנין ואז החולה יהיה אלביניסט, צבע העור יהיה בגוון לבן או ורוד.
הטירוזין חיוני למוח למניעת דיכאון וחרדות.


טריפטופאן (Trp)
חומצה אמינית חשובה משמשת למגוון תפקודים חלקם פיזיולוגיים גרידא וחלקם פיזיולוגיים נפשיים.
יש לקחת אותו ללא נוכחות חלבונים, אלא בארוחה עשירה בפחממות, מומלץ שעה לפני האוכל עם ויטמין B6.
יעילה מאוד במצבי חרדה ודכאון, ויש המשתמשים בטריפטופאן במקום שימוש ברטלין לטיפול בהפרעות קשב וריכוז. כמו כן יעילה בהפרעות שינה, כאב ורעב.
מקורות בתזונה: אורז חום, קוטג', בשר, דגים, בוטנים, חלבוןסויה, כבד, גרעיני דלעת, שומשום ועדשים.


ציסטאין (Cys)
הציסטאין הינה מרכיב חשוב בגלוטטיון, מרכיב חיוני ביצירת קרטין, מקורה בחומצת האמינו מתיונין.
גלוטטיון - מונע נזק לכדוריות הדם האדומות, אצל אדם שחסר לו ציסטאין, יתכן שכדוריות הדם האדומות יפגעו פגיעה חמורה ביותר.
קריטין - החומר הקרני, המת שנמצא בגופנו. נמצא בשיער, בציפורניים ובעור המת. 
חומר זה מכיל גופרית, לכן לשיער שרוף ריח גופרתי. 10% מהשיער שלנו עשוי ציסטאין.


מתיונין (Met)
נחשבת לחומצה אמינית חיונית. תפקידה העיקרי הוא ניוד שומן, מונעת הצטברות משקעים שומניים בכבד, מזינה את העור והציפורניים.
עוזרת לצמצם אסטרוגן ועוזרת לתסמונת קדם ויסתית, עודפי מתיונין יסכנו אל הלב.
מייצרת תוצר ביניים מסוכן מאוד הנקרא הומוציסטאין, לכן חיוני לצרוך אותה עם ויטמין B.
מקורות בתזונה: מוצרי חלב, ביצים ובשר, גרעיני חמניה, מעט בירקות וקטניות (בעיקר סויה).


היסטידין (His)
חומצה אמינית חיונית ונחוצה לגוף לשם התפתחות, צמיחה ותיקון סוגי רקמות שונות.
מהווה חומר מוצא להיסטימין. כשעוברת דקרבוקסילציה עם אנזים נגרמת אלרגיה.
חשובה לילדים בשלב בניית מערכות העצבים וכמו כן עוזרת לבעיות עיכול והפרעות גסטרו במעיים.
מחקרים בשנים האחרונות קישרו בין אורגזמות ארוכות יותר וחיי מין מהנים יותר כיוון בחומר זה גורם להרחבת כלי דם ולזקפה.
יותר מידי היסטידין עלול להוביל ללחץ ולהחמרת הפרעות נפשיות כגון חרדה או סכיזופרניה.
שימוש רפואי: משומש לטיפול בארטריטיס (דלקת פרקים) וחרשות עצבית.
מקורות בתזונה: מוצרי חלב, בשר, עופות, דגים, אורז, חיטה ושיפון


ליזין (Lys)
חומצה אמינית זו חיונית ביותר לצמיחה בילדות וגדילה, תפקוד המעיים ושיפור התיאבון.
זוהי החומצה הנחקרת ביותר בטיפול במחלות ויראליות, בעיקר הרפס., במקרה כזה יש צורך בתפריט דל ארגינין ומוגבר ליזין. היא חשובה לקליטת סידן ובניית עצמות, בעיקר אצל ילדים.
חוסר בליזין גורם לבעיות ריכוז. ליזין נחוצה לייצור נוגדנים ולכן חסר שלה גורם לעייפות כרונית, תשישות, בחילה, טשטוש חושים ואנמיה.
ליזין הופך בגוף להידרוכסיליזין החיוני לקולגן, בהעדרו מחלת "אהלר דנלוס" (גמישות יתר), בהחלט תיתכן וכמו כן סכנה לאי ספיקת לב.
שימוש רפואי: טיפול בכוויות קור ובחוסר אנרגיה.
מקורות בתזונה: גבינה, ביצים, חלב, בשר, שמרים, תפוחי אדמה וקטניות.


ארגינין (Arg)
ארגינין נחוצה בתקופת גדילה, אך אצל בוגרים אינה הכרחית כי היא יכולה להיות מיוצרת בגוף על ידי חומצה אספרטית וחומצה גלוטמית.
ארגינין מחזקת את מערכת החיסון על ידי חיזוק בלוטת התימוס המייצרת תאי T (סוג של תאי מערכת החיסון). ארגינין מנטרלת אמוניה ולכן יש לארגינין תפקיד חשוב בפריון הגבר. מחקרים הראו כי לארגנין פעולה דומה על קולטני איברי המין הגברי שמסייעים לזקפה בדומה לפעולת הויאגרה. לארגנין תפקיד חשוב בייצור קולגן ואלסטין ולכן הוא מסייע לרקמת חיבור באיחוי וריפוי של נזקים ברקמות. הוא עוזר בייצור המוגלובין, אינסולין וגלוקגון. הוא מעודד את הלבלב להפריש אינסולין וכן מעודד הפרשת הורמון גדילה.
מקורות בתזונה: חרובים, שוקולד, קוקוס, מוצרי חלב, ג'לטין, בשר, שיבולת שועל, בוטנים, סויה, אגוזים, קמח לבן, נבט חיטה.
רמתו קטנה במיוחד, בקטניות לכן יש לשלבו עם דגנים בארוחות.

  • אין לקחת תוסף של ארגינין במצב של יתר לחץ דם, בהתקפה ויראלית של הרפס ובסכיזופרניה.






אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה